בשבועיים האחרונים נכתב נייר עמדה של הוועדה הציבורית לתיעדוף חולים קשים בתקופת מגיפת הקורונה השתתפה בו קבוצה גדולה של מומחים מתחומים שונים. לשמחתנו נראה, נכון להיום, כי זה היה תרגיל מחשבתי חשוב באתיקה, משפט, דת ורפואה, ולא נראה כי נצטרך לו בישראל.
עוד בעניין דומה
היה חשוב לכתוב את מסמך ההנחיות בטרם ייווצר מצב כמו באיטליה, בזמן חירום של חוסר משמעותי במשאבים מול נזקקים רבים. באיטליה נאלצו לקבוע כללים מהירים ללא הסכמות רחבות ושמירה על כללי אתיקה החשובים לנו בחברה הישראלית.
הצלחנו לשמור על הכללים הבסיסיים האומרים: באירוע רב נפגעים אין יכולת או האמצעים לעשות את המרב כדי להציל את כל הנפגעים. העיקרון המקצועי המנחה הוא "לעשות את המרב האפשרי למרב הנפגעים ולא את המיטב לכולם".
כמו כן רופא לא יהיה שותף להחלטות על הקצאת משאבים מוגבלים על בסיס שאינו רפואי, כגון: גיל, מין, גזע, דת, לאום, מצב כלכלי או סוציאלי.
חשוב כי הקריטריונים להנשמה יהיו ברורים לכולם. הן לצוותים המטפלים והן לציבור הרחב, במטרה לשמר את האמון במערכת הבריאות.
המטרה בהקמת צוות שהיה מורכב מהמועצה הלאומית לביואתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל ונציגי משרד הבריאות, היתה להגיע למסמך אשר ישמש את כל מתקני השירות הרפואיים בישראל, באופן שווה, ינחה ויקל על הצוות המטפל בקבלת החלטות לגבי טיפול פרטני, כאשר העומס הרגשי עלול להיות מכביד מדי.
במסמך יש תרשים זרימה של תיעדוף במצב חירום. יש שימוש בהגדרות המוכרות למרבית הרופאים מתחומי עבודה שונים. האחד, מדד תפקודי והשני, מדד החברה האמריקאית להרדמה. שני המדדים עוזרים לנבא שרידות המטופל במחלה נוכחית בטיפול או בהרדמה על רקע חולי קודם. אלה הם מדדים רפואיים הנקיים מכל אפליה.
אני מקווה כי לא ניאלץ להשתמש במסמך זה, כלומר המגיפה תדעך בעתיד הקרוב, ונשתמש בו ללימוד אקדמי בלבד של מצבי קיצון באתיקה רפואית.
באתר הר"י פורסם המסמך המלא עם המלצות ארבעת תת הוועדות - דיונים ושאלות אתיות כפי שבאו לידי ביטוי במסמך המשפטי ובמסמך של אנשי האמונה והדת והנחיות יישומיות בלבד.